יום ו', יט’ באב תש”ע
 
 
 
 
קרן הידע של העיתונאים, בשיתוף בית הספר לניהול שבאוניברסיטת חיפה, יקיימו לעיתונאים קורס אינטרנט מתקדם. למרות ההיכרות הבסיסית עם החיפוש ברשת באמצעות גוגל, רשתות חברתיות, דוא"ל, מרבית אנשי התקשורת לא מכירים את המהפך שיצרו כלי Web2.0 בעולם התקשורת, לא יודעים כיצד לאתר ולעקוב אחר בלוגים וטוויטים רלבנטיים, אחר ידיעות חדשותיות שמתחילות באתרים פרטיים ברשת וכיצד להפוך אותם לידיעה חדשותית, אמינה ומהימנה.
 
בימים אלה הולכות ונשלמות העבודות להקמתו של מרכז תקשורת חדיש בבית סוקולוב בתל אביב. הקמתו של המרכז, שיכלול מועדון עיתונאים מרווח ואולמות אירועים משוכללים, התאפשרה הודות לתרומה נדיבה של לאה ודב יודקבסקי. המרכז יישא את שמו של מר דב יודקובסקי, מבכירי העיתונאים והעורכים בישראל. יודקובסקי - לשעבר העורך הראשי של "ידיעות אחרונות" ושל "מעריב", שתרם תרומה מכרעת להפיכת "ידיעות אחרונות" לעיתון הנפוץ ביותר במדינה והעמיד דורות של עיתונאים, נולד בשנת 1923 בוורשה בירת פולין, גדל בבלגיה ובצרפת, עבר את השואה במחנות ריכוז בפולין, ועלה לארץ בשנת 1945.
מועצת העיתונות החליטה, בהצבעה באמצעות הדואר האלקטרוני, ברוב של 44 תומכים, מול 9 מתנגדים ו-4 נמנעים, לבקש להישמע בבית המשפט העליון, רק בנושאים הקשורים ל"חופש העיתונות והביטוי", כהגדרתה, בערעור שהגישה אילנה דיין והתכנית "עובדה, על פסק הדין המרשיע, בפגיעה בשמו הטוב של קצין צה"ל, סרן ר'. אולם, למרות ההחלטה, נשמעים קולות בקרב חברי המועצה, הטוענים כי מדובר במצג שווא ולמעשה המועצה אכן מצטרפת לעתירתה של אילנה דיין.
אגודת העיתונאים תל אביב, מארחת בימים אלה משלחת של עיתונאים סינים, לביקור גומלין. המשלחת, שהגיעה לארץ בשבוע שעבר, מונה 7 עיתונאים ומלווה מתורגמן מטעם אגודת העיתונאים הסינית. את המשלחת מלווה בארץ, אליעזר דר דרזנר, גזבר האגודה, השומר על הקשר עם ארגון עיתונאי סין.
הספינה "אואזיס" אותו "נווה מדבר" השט על גלי הים הקאריבי . נראתה כשהיא עוגנת בנמל האי היפה סט. מארטן St.Maarten שבדרום מזרח הקאריביים . כמו אווזה ענקית המוקפת באפרוחים. על רקע ספינות הקרוזים האחרות שעגנו סביבה.
כאשר הולכים באחד השבילים ההררים בעיירה באד גאסטיין Badgastein הממוקמת במרומי הרי האלפים הטירולים אתה מופתע ממחווה הידידות בו מברך כל טייל את הנקרא בדרכו בברכת "יברכך האל".
הכל משוער במחזה, סוף משחק, של הסופר האירי, סמואל בקט, ולפיכך נתון לפרשנותו ולדימיונו של הצופה. הזמן לא ידוע, התקופה עלומה, העיר יכולה להיות כל עיר, האנשים – ממש אינם גדולים מן החיים. יש מיליארדים כמותם, מתפלשים בקטנותם. אין תוכן ממשי, אבל יש פסימיזם בשפע שזור בהומור שחור – שהוכח כמתכון בדוק לשרידה אנושית תקינה. יש דיאלוג סתמי החושף את חדלונן של ארבע נפשות המחכות לכיליונן ואפילו מאיצות בו. כי למה להן להלחם על המשך חיים עלובים, חסרי תכלית.
אל טרובטורה, אחת משלוש האופרות שכתב ג'וזפה וורדי בסמיכות, הועלתה ברומא בשנת 1853 והפכה להצלחה מיידית. היו אלו המלודיות המרגשות-זורמות, הננעצות ישר בלב, מולבשות על סיפור מפותל רווי אלימות, כולו בסימן טרגדיה אכזרית ידועה מראש. אז, אולי, מחו דמעה בגלל תוכן מהזן הזה, שהולבש על אירועים היסטוריים. היום עלילה כזו תעורר תגובה צינית אצל רבים.
כשלושים שנה נמשכו שנות המנדט הבריטי בארץ ישראל. התנהלות הישוב הקטן מול השלטון הבריטי ידעה עליות ומורדות. בשנות שלטונו הראשונות, נתפס שלטון המנדט כמשחרר הישוב היהודי הקטן בארץ משחיתות וניוון, שהחיל השלטון התורכי על הארץ. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כשהתבררו מימדי השמדת העם היהודי בידי הנאצים, אדישותה של בריטניה להשמדה, סיכולה את העלייה בלתי לגאלית מאירופה, כאשר, במקביל, הוגשם החזון הציוני וצמחה לאומיות ערבית לכלל התנגשות - החלה ההתנגדות הבלתי נמנעת של שלוש הארגונים היהודיים למנדט הבריטי.
הקאמרי שם לו כמטרה לעודד במאים צעירים. הפעם זו אלינור אגם בן דוד, שתרגמה וביימה את ההצגה חורף מתחת לשולחן של רולנד טופור, סופר צרפתי, מאייר, יוצר רב תחומי שידו הייתה בכל.
יש משהו ממריץ בספרו של בני ברבש, מיי פירסט סוני, לביצועים מחזותיים וטלוויזיוניים נוספים על אלה שעבר. לפני שנתיים גילה את הספר במאי התיאטרון היהודי- גרמני, סטפן ביטון, שעיבד אותו למחזה לתיאטרון מוזונטרום בפרנקפורט. הצלחה הייתה מיידית, גם בגלל התוכן האוניברסלי של סיר לחץ משפחתי, גם בגלל מיוחדות הבימוי.
בחדר החזרות של הקאמרי, ככה כמעט נטו, בלי תאורה מפרגנת, אביזרים, תפאורה או תלבושות – הוצגו לעיתונאים קטעים נבחרים מהמחזמר, לילה לא שקט, שבכורתו תתקיים ב-1 ביולי 2010. למעשה, זו הצדעה ל-25 משיריו של הזמר, שלמה ארצי, שנארגו אל תוך סיפור מאוד ישראלי, הניזון ממילות שיריו על מצב הזוגיות ומצב הרגש. זהו נושא טעון ומאוד סקסי שארצי מתעסק בו בעשרות שנות הקריירה שלו. כך שהיה זה אך טבעי שיעל רונן, הבמאית וגם הכותבת, תבסס את תוכן המחזמר על גברים ונשים בגיל הכי הורמונלי ומערכות היחסים הידועות והלא צפויות ביניהם.
הרפרטואר של הקונצרט הזה ששובצו בו שתי יצירות בביצוע ראשון בפילהרמונית - הסימפוניה מס' 4 לפסנתר ולתזמורת של המלחין הפולני, קרול שימנובסקי, וקונצ'רטו רומני של המלחין ההונגרי, ג'רג'י ליגטי - העלה חשש מה בקרב בוני התוכנית מהקונסרבטיביות של מאזיני הפילהרמונית. לפיכך, וכדי לוודא שלא תתבצע נטישה רבתי אחרי השמעת הקונצרט השני לפסנתר של פרדריק שופן בחלקו הראשון של הקונצרט, הועתק הדובדבן, שופן, אל סיום חלקו השני והאחרון.
כמעט לכל אדם יתכנו כמה חוויות מעצבות בחייו, בתנאי שיש בו היכולת לאבחן אותן ולהסיק מסקנות מהן. שינוי דרך כזה אירע למיטש אלבום, כתב ספורט בניו יורק, פילדלפיה ודטרויט, שדהר קדימה במעלה הקריירה כדי לא ליפול אחורה. היו לו שני טורים, הופעות בטלוויזיה, שידורים ברדיו. כל יום דמה לקודמו. הוא לא עצר את המירוץ לבדיקה האם טוב לו עם עצמו, כפי שהוא מעיד על חייו במחזה שכתב עם ג'פרי הטצ'ר, " ימי שלישי עם מורי", קו-פרודוקציה של תיאטרון הקאמרי ותיאטרון חיפה.
הרשו לי נימה אישית בקשר לתזמורת הפילהרמונית, בנוסף לסקירה על תוכניותיה המוסיקאליות בשנה הבאה. המשפחה שלי מחזיקה ברצף האזנה לתזמורת מאז 1936, עת ייסד אותה הכנר הפולני הוירטואוז, ברוניסלב הוברמן. בישוב העברי המנדטורי, באותם ימים, הוענק לה מעמד של קדושה – חיבור של אידאליזם של עם מתחדש בארצו ומעמד בלתי מעורער של מוסיקה קלאסית בעולם כאחת ויחידה, שראוי ללמוד אותה. זרמי מוסיקה אחרים נתפסו כמשהו שטחי, לא פעם כדקדנס.
מסעדת ""Pasta carolla נמצאת בלב ליבה של העיר התחתית בחיפה והוקמה על ידי השף קובי קרולה בעקבות געגועים לילדות, לאוכל שהיתה מבשלת באהבה רבה סבתו, נונה רוזה. חזונו של קובי היה ונותר לפתוח מסעדה שדרכה יוכל להעביר ללקוחותיו את התחושות הקולינריות המיוחדות עליהן התחנך וגדל כילד. 10 % הנחה לחברי האגודה.
חברי אגודת העיתונאים תל-אביב, יקבלו 10 % הנחה, ברכישת מותג ההנעלה WALDLAUFER המתמחה בבריאות, נוחות ועיצוב, מזה 50 שנים. את הנעליים ניתן להשיג בחנויות הנעליים הנבחרות בכל רחבי הארץ.
מסעדת טוליפ נמצאת בלב ליבה של העיר והיא חלומו של הבעלים לאצי שגב, המנהל של קפה "יהודית" המיתולוגי, אשר רצה לפתוח מסעדה בניחוחות ילדותו ואכן כך עשה. במסעדת "טוליפ" אפשר למצוא אוכל הונגרי מסורתי, ביתי וטעים אותו מכין בחום השף זולטן ממסעדת גונדול, הידועה, שבבודפשט. המסעדה נמצאת ברחוב יהודה הלוי 52 (פינת נחמני) בת"א.
ב"תיק תקשורת" האחרון השתבח עמנואל רוזן בחיוך מלא עונג בפעילותה של התקשורת הישראלית. הוא טען שאמנם קל לנו מאוד לבקר את עצמנו (קל? לנו? לבקר את עצמנו?) אבל בסך הכל העיתונות בארץ עושה את מלאכתה נאמנה. היא מסורה לתפקידה ולא שוכחת לרגע שהיא כלב השמירה שבגללה הדמוקרטיה שלנו נוע תנוע… או משהו כזה .
(תגובה לדברים של אסתי סגל) יש אנשים שרוצים "מנהיג חזק". מישהו ש"יעשה סדר". שיפתור את כל הבעיות. אלה אנשים שאינם יודעים דיקטטורה מהי. יש אנשים, שחושבים שהתקשורת בארץ לקויה ואף איומה ונוראה. אלה מבקשים לתלות על עץ גבוה את ענת קם (עיתונאית זוטרה, חיילת שגנבה מסמכים) ואת אורי בלאו (תחקירן בכיר בהארץ). "צריך להכניס אותה ל-15 שנים לכלא" – שמעתי מאנשים, שאין להם מושג מה היה באמת.
הממשלה מובילה בימים אלו קמפיין רחב היקף בכל המדיות, כולל על שלטי האוטובוסים, תחת הכותרת "אל תפגעו בפרנסה שלי". המודעות מבוססות על תמונות של דמויות ישראליות טיפוסיות, שאמורות לעבוד על הרגש שלנו.
בתקשורת הישראלית
כנס אילת לעיתונות
תייר מזדמן / יוסף (ג'קסי) ג'קסון
אני ממליצה / דבורה שפירא נמיר
מבצעים לחברי האגודה
יומן ארועים
תיירות בישראל / אילן שחורי
דעות ומאמרים
פורומים
אודות
חדשות חוץ
אתיקה ומידע משפטי
קישורים
אקדמיה
ידיד האגודה
צלמי עיתונות
אגודת עתונאים צעירים
החלטות וסיכומים
אתרי חברי האגודה
בית סוקולוב
הדרכה מקצועית
חיפוש באתר
 
אלה שמות חברי אגודת העיתונאים בתל-אביב, אשר הלכו לעולמם במהלך שנות קיומה של האגודה.