זו הסיבה שיש משהו שובה לב בביצוע קונצרטנטי של אופרה. בעובדה שמדובר במוסיקה נטו, ולא בברוטו המעיק של תלבושות, תפאורה, תאורה ובימוי. מובן שמובאת כאן דעה אישית, שהרי אוהבי הטלנובלות והתכנים המפותלים לסעיפים ולתתי סעיפים, לא פסו מן העולם וחובבי אופרה מושבעים, נצרכים לכל הברוטו האדיר הזה של האופרה המסורתית.
ובכל זאת, אין מנוס מלדווח על העלילה בקצרה. זוהי ספרד של המאה ה-15, בעיצומה של מלחמת אזרחים במדינת ארגון. שניים מאוהבים בלאונורה, רוזן וטרובדור. השניים אינם יודעים שהם אחים. אחד מהם גודל על ידי צוענייה לאחר שנחטף מהארמון. הסוף כמובן רע מכל. כולם נכחדים. לאונורה מרעילה עצמה למען אהבתה. הטרובדור המאוהב מועלה על מוקד בידי אחיו הרוזן, והאם החורגת, הצוענייה שחטפה אותו, נשרפת גם היא, תוך שהיא נוקמת את נקמת אמה שהועלתה על המוקד.
אבל המוסיקה, המוסיקה הדרמטית הזו תקפה לכל הימים ולכל הזמנים. והיא מחוזקת בקולותיהם המצויינים של סולנים מיובאים. המעניינת מכולם היא הרוסייה, אנה סמירנובה, הצוענייה אזוצ'נה, מצו סופרן ממוסקבה, שצברה קילומטרז' גדול בלה סקלה במילנו ובבתי אופרה נחשבים באירופה. למרות שסומנה כמצו- סופרן, מאבחנים אצלה בדיאפזון גם קול אלט בעל גוונים מיוחדים כל כך, עוצמתיים כל כך, עד שהקהל מריע לה בבראוו אדיר לאחר כל אריה שלה. הגברת גם מפיקה דראמה גדולה, חרף העובדה שמדובר בביצוע קונצרטנטי צנום.
ג'וליאנה די ג'קומו, סופרן, היא לאונורה, עטורת פרסים יוקרתיים והופעות מוצלחות באולמי אופרה ופסטיבלים - ניחנה בסופרן אדיר. היא גדלה ריגשית עם האופרה ומפיקה מעצמה את המקסימום באריות האחרונות שלה.
לסלבטורה ליצ'יטרה, הטרובדור, אחיו החטוף של הרוזן, יש טנור מדהים. מסוג הטנורים הגולמיים האדירים שיש בדרום אמריקה. שום צעצועים והתגנדרויות בקול, שום ויבראטו. קול ענק נטו שכובש מיידית את הקהל.
אלברטו גזלה, בריטון, הרוזן דה לונה, קצת אבד בין הקולות האדירים שסבבוהו, למרות ביצועו המהוקצע. והמילים החמות ביותר מיועדות לזובין מהטה, על ביצוע מדוייק, מצויין, נעדר רגשנות. בסך הכל, זו הייתה חווייה מהסוג שחווים באופרות הטובות בחו"ל, ומייחלים שנחווה אותה גם בארץ. אז זה קרה גם לנו, כאן.#_lt#DIV#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN dir=rtl#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 16pt" lang=HE#_gt##_lt#SPAN dir=rtl#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="mso-spacerun#_sc# yes"#_gt# #_lt#/SPAN#_gt#זו הסיבה שיש משהו שובה לב בביצוע#_lt#SPAN style="mso-spacerun#_sc# yes"#_gt# #_lt#/SPAN#_gt#קונצרטנטי של אופרה. בעובדה שמדובר במוסיקה נטו, ולא בברוטו המעיק של תלבושות, תפאורה, תאורה ובימוי. מובן שמובאת כאן דעה אישית, שהרי#_lt#SPAN style="mso-spacerun#_sc# yes"#_gt# #_lt#/SPAN#_gt#אוהבי הטלנובלות והתכנים המפותלים לסעיפים ולתתי סעיפים, לא פסו מן העולם וחובבי אופרה מושבעים, נצרכים לכל הברוטו האדיר הזה של האופרה המסורתית.#_lt#?xml#_sc#namespace prefix = o ns = "urn#_sc#schemas-microsoft-com#_sc#office#_sc#office" /#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 16pt" lang=HE#_gt##_lt#SPAN style="mso-spacerun#_sc# yes"#_gt# #_lt#/SPAN#_gt#ובכל זאת, אין מנוס מלדווח על העלילה בקצרה. זוהי ספרד של המאה ה-15, בעיצומה של מלחמת אזרחים במדינת ארגון. שניים מאוהבים בלאונורה, רוזן וטרובדור. השניים אינם יודעים שהם אחים. אחד מהם גודל על ידי צוענייה לאחר שנחטף מהארמון. הסוף כמובן רע מכל. כולם #_lt#SPAN style="mso-spacerun#_sc# yes"#_gt# #_lt#/SPAN#_gt#נכחדים. לאונורה מרעילה עצמה למען אהבתה. הטרובדור המאוהב מועלה על מוקד בידי אחיו הרוזן, והאם החורגת, הצוענייה שחטפה אותו, נשרפת גם היא, תוך שהיא נוקמת את נקמת אמה שהועלתה על המוקד. #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 16pt" lang=HE#_gt#אבל המוסיקה, המוסיקה הדרמטית הזו תקפה לכל הימים ולכל הזמנים. והיא מחוזקת בקולותיהם המצויינים של סולנים מיובאים. המעניינת מכולם היא הרוסייה, אנה סמירנובה, הצוענייה אזוצ'נה, מצו סופרן ממוסקבה, שצברה קילומטרז' גדול בלה סקלה במילנו ובבתי אופרה נחשבים באירופה. למרות שסומנה כמצו- סופרן, מאבחנים אצלה בדיאפזון גם קול אלט בעל גוונים מיוחדים כל כך, עוצמתיים כל כך, עד שהקהל מריע לה בבראוו אדיר לאחר כל אריה שלה. הגברת גם מפיקה דראמה גדולה, חרף העובדה שמדובר בביצוע קונצרטנטי צנום.#_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 16pt" lang=HE#_gt#ג'וליאנה די ג'קומו, סופרן, היא לאונורה, עטורת פרסים יוקרתיים והופעות מוצלחות#_lt#SPAN style="mso-spacerun#_sc# yes"#_gt# #_lt#/SPAN#_gt#באולמי אופרה ופסטיבלים #_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN lang=HE#_gt##_lt#FONT size=3#_gt#- #_lt#/FONT#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 16pt" lang=HE#_gt#ניחנה בסופרן אדיר. היא גדלה ריגשית עם האופרה ומפיקה מעצמה את המקסימום באריות האחרונות שלה.#_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 16pt" lang=HE#_gt#לסלבטורה ליצ'יטרה, הטרובדור, אחיו החטוף של הרוזן, יש טנור מדהים. מסוג הטנורים הגולמיים האדירים שיש בדרום אמריקה. שום צעצועים והתגנדרויות בקול, שום ויבראטו. קול ענק נטו שכובש מיידית את הקהל.#_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 16pt" lang=HE#_gt#אלברטו גזלה, בריטון, הרוזן דה לונה, קצת אבד בין הקולות האדירים שסבבוהו, למרות ביצועו המהוקצע.#_lt#SPAN style="mso-spacerun#_sc# yes"#_gt# #_lt#/SPAN#_gt#והמילים החמות ביותר מיועדות לזובין מהטה, על ביצוע מדוייק,#_lt#SPAN style="mso-spacerun#_sc# yes"#_gt# #_lt#/SPAN#_gt#מצויין, נעדר רגשנות. בסך הכל, זו הייתה חווייה מהסוג שחווים באופרות הטובות בחו"ל, ומייחלים שנחווה אותה גם בארץ. אז זה קרה גם לנו, כאן.#_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt##_lt#/DIV#_gt# |